חסכון בעלויות הכספיות
אחד היתרונות העיקריים של הליך הגישור הנו היותו חסכוני בעלויות לעומת ניהול הליכים בבתי המשפט.
בתיקי גירושין לדוגמא, ניהול הליכים בבתי המשפט למשפחה ו/או בבתי הדין הרבניים כרוך בעלויות המגיעות לסכומים של כעשרות ואף מאות אלפי לכל אחד מהצדדים [תלוי במוניטין של עורך הדין ובמורכבות התיק].
לעתים רבות אין די גם בניהול תיק הגירושין, וגם לאחר חלוקת הרכוש, קביעת הסדרי ראייה ומשמורת, קביעת מזונות הילדים וקבלת ותעודת הגירושין, חשופים הצדדים לניהולן של תביעות שונות בנושאים כגון: ערעורים, הגדלת/הקטנת מזונות ילדים, שינוי הסדרי משמורת/ראייה ועוד כהנה וכהנה הליכים משפטיים ארוכים, מייגעים ויקרים ביותר.
הדבר אינו שונה גם בניהול הליכים משפטיים אחרים כגון סכסוכים עסקיים, סכסוכי ירושה, סכסוכים כספיים וכו'. ההליכים המשפטיים מטיבם הנם יקרים מאד (אגרות, עורכי דין, הוצאות משפט, חוות דעת מומחים מטעם הצדדים ומטעם בית המשפט), מייגעים (המחיר הנפשי שגובים הליכים משפטיים הנו גבוה מאד) וארוכים (הליכים משפטיים נעים בין שנה-שנתיים במקרה הטוב והרבה מאד שנים במקרה הרע).
לעומת זאת, בהליך גישור, שעלותו הממוצעת נעה בין 10,000 ש"ח ל 20,000 ש"ח (עלויות הגישור תלויות באורך הגישור, מורכבות הגישור והמוניטין של המגשרים) חוסכים הצדדים חלק נכבד מהעלויות.
בהליך גישור אין צורך בעורכי דין (אלא אם כן הצדדים מעוניינים בכך, וגם אז העלויות של עורכי הדין בגישור הנן נמוכות בהרבה), אין צורך בהוצאות משפט, אין צורך בחוות דעת (למעט במקרי הצורך בהם אין מנוס מכך, וגם אז העלות מתחלקת בין הצדדים) וההוצאה על הליך הגישור מתחלקת בין הצדדים (כאשר בהליך משפטי כל צד נושא בהוצאותיו).
יתירה מכך, בהליך גישור מוצלח, לא רק שהצדדים אינם מנהלים הליכים משפטיים ארוכים ויקרים, אלא שלאור העובדה שהסכם הגישור הושג מתוך הסכמה הדדית (בשונה מהחלטה כפויה של רשות שיפוטית) הנטייה לפתוח אותו ולנהל הליכים משפטיים נוספים הנו קטן ביותר, והסדר הגישור כמעט תמיד סוגר את כל הנושאים העומדים על הפרק ושם קץ למחלוקות בנושאים אלו.
טובת בני המשפחה והילדים כמניע לגישור
טובת בני המשפחה והילדים הנו אחד המניעים העיקריים לזוגות הנמצאים בסכסוך ו/או בהליך גירושין להגיע לגישור במקום לנהל הליך משפטי בערכאות המשפטיות השונות.
אין זה סוד, כי הנזק שנגרם לבני המשפחה ובעיקר לילדים כתוצאה מניהול הליכים משפטיים הנו עצום והרסני. במקרים של ניהול הליכים משפטיים, ההורים מתדלדלים ממשאביהם הכספיים והנפשיים, ובמקום לפנות את כוחותיהם לעצמם ולילדיהם הם נאלצים להפנות את מיטב כוחותיהם למאבק המשפטי.
במאבק משפטי החיים מתנהלים במשך חודשים ו/או שנים בצל עורכי דין ועצותיהם ובצל החלטות והכתבות של בתי משפט ובתי הדין וקשה מאד עד כי בלתי אפשרי להפנות המשאבים לשיקום רגשי וכלכלי של הצדדים ושל ילדיהם. יתירה מכך, פעמים רבות ננקטים במסגרת ההליך המשפטי צעדים הרסניים שיש בהם למוטט את הצדדים רגשית ו/או כלכלית, והשיקום לא רק שאינו מתחיל אלא הופך לקשה שבעתיים.
הגישור לעומת זאת מאפשר לקיים הליך מוסכם קצר ויעיל בו שני ההורים פועלים בתיאום ומפנים את עיקר משאביהם לטובת ילדיהם ולטובת המשפחה כולה.
הגישור - יעיל ופרקטי
הליך הגישור הנו לא רק מהיר, אלא גם יעיל מאד לאור העובדה שמאחר וההסדר הושג בהסכמה של כל הצדדים, אין עליו ערעורים ו/או הליכים נוספים שמטרתם לשנות את החלטות הערכאות השיפוטיות ו/או להתנער מהן (כגון: ערעורים לערכאות נוספות, בקשות להקטנת/הגדלת מזונות, בקשות לשינוי הסדרי ראייה/משמורת, עיכובי גט על אף פסק דין לגירושין, התנערות מתשלומים ו/או קיום החלטות וצורך בפתיחת תיקי הוצאה לפועל וכו').
פעמים רבות החלטות שיפוטיות שניתנו בכפייה הנן אות מתה לאור הקושי העצום לקיימן הלכה למעשה. קשה מאד לכפות על צד לקיים הסדרים שאין הוא מעוניין בהם ו/או לשלם סכומים שאין ידו משגת לשלם (או שהוא אינו מעוניין לשלמם).
האפשרויות של צד שקיבל הכרעה שיפוטית נגדו להתחמק מקיום התחייבויותיו ולדחות אותן עד בלי קץ הנן רבות ומגוונות (כנגד צד כזה יכולות להינקט סנקציות קשות שיפגעו בו ובאיכות חייו, אולם לצד המעוניין בקיום ההתחייבויות בפועל זה לא תמיד יעזור).
לפיכך, ישנה חשיבות רבה מאד להגעה להסדרים המקובלים על כל הצדדים, שכן הסדרים כאלו מקוימים הלכה למעשה, ואף אם מדובר לעתים בהסדרים שיש בהם פשרה כלשהי - הנם עדיפים מאשר הסדרים כפויים, שאין מקיימים אותם.